מי אמר שחושנית זה "סק-סית"?
התרגלנו לחשוב שאישה או בחורה חושנית
היא כזו שמושכת מינית, היא "עושה משהו" כלפי אחרים, התרגלנו לחשוב שהתנועה שלה (של החושנית) היא כלפי חוץ
אבל- חושניות היא באמת מילה שקשורה לחושים שלנו
היא תנועה פנימית של חיבור והיא בכלל, אבל בכלל, לא קשורה לבני המין השני או לכל אחר שהוא לא אנחנו.
דמייני לך ילד (עדיף בן 3) שאוכל קאפקייק שוקולד מפנק
בלי שאף אחד יגביל אותו או ינווט את האכילה שלו
מה יקרה שם?
באילו חושים הוא ישתמש?
הוא מריח את העוגה, ממשש אותה, מורח, טועם ואולי אפילו שומע אותה 😊 הוא טובע בה לגמרי, פועל בכל החושים כולם
בא לך גם?
כנראה שלא
זה בסדר, גדלנו מאז גיל שלוש וזה לטובה
עברנו וויסות ולמדנו איך להתנהג בחברה
אבל
האם בכל זאת, יש מקום לחושניות שלנו בחיי היומיום?
נגיד, להרגיש את הרוח מבדרת את השמלה שלך, בלי לתפוס אותה מהר שמא הגיזרה שלך תודגש לעיני זרים
או להריח פרח שפתאם קלטת בשביל בדרך הביתה
חושניות זה לקחת ביס מושלם מהסנדוויץ' המדויק שלי ולתת לעצמי רגע אחד להיות בתוך התענוג הזה
או להתעלף מהורוד של פריחת האפרסקים על העצים במטע (גם אם אני על האוטובוס)
או סתם
להביט לשמיים
ולהרגיש אותם בתוכי
אם גם את, אפילו קצת- מתגעגעת
להרגשה הזו שאת מחוברת לחיים, לעוצמות שלהם, לצבעים ולריחות שיש לעולם להציע לך
תדעי ש
אפשר ללמוד את זה
אפשר להיזכר בעוגת השוקולד הזו של גיל 3 (לאכול בתשוקה, גם עם חולצה לבנה)
אם בוער לך להתחבר לעצמך, לחושים ולגוף שלך
ואת כל העוצמות האלה להכניס פנימה, בלי לחשוב על אף אחד מבחוץ
אני מזמינה אותך להצטרף אלי לאחד מהמסעות שיוצאים לדרך
ובינתיים,
לקנות לעצמך גביע גלידה מפנק
ולאכול אותו לאט, לאט:)
